אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל

עליזה דיין שהיא יוצרת רב־תחומית ופועלת בסטודיו שלה במרכז שפירא מספרת:

"המשיכה שלי לנופים טבעיים ואנושיים ולטבע דומם הביאו אותי להתעניין בנושאים אלה. בעת שירותי הצבאי הדרכתי בחברה להגנת הטבע ואחר כך המשכתי ללימודים גבוהים במדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן. עם סיום לימודיי עבדתי כמורה, הכשרתי מורים וגננות וכתבתי חומרי לימוד. ההתבוננות המעמיקה בסובב […] הובילה אותי לחפש דרכי הבעה שונות ומגוונות: בציור, בפסיפס, בוויטראז', בפיסול  ובתכשיטנות. […] למדתי ציור אצל האמן מאיר נטיף. פיסול קרמי במכללת ספיר וקורסים בעוד תחומי אמנות. פרט לאהבה לאמנות אני אוהבת את המפגש עם האנשים, ולכן מלמדת בסטודיו שלי ילדים, נוער ומבוגרים. אני גם מנחה ויוצרת פרוייקטים אמנותיים חינוכיים בבתי ספר, בבתי כנסת ועוד. […] יצירותיי מוצגות בגלריה שבביתי, בירידים, בתערוכות ובאתר שלי Alizadayan.com".

טלי חטואל ובנותיה הילה, הדר, רוני ומירב נרצחו בפיגוע ירי בציר כיסופים ב־2 במאי 2004. המשפחה התגוררה אז בגוש קטיף וטלי הייתה בחודש השמיני להיריונה. המחבלים התקרבו אל מכוניתן וירו על היושבות בו מטווח קצר. הפסיפס עוצב בבית הכנסת שאביה של טלי חטואל מתפלל בו. הוא תלוי בגובה של 5 מטרים.