הכנפיים

זהו מיזם שנעשה במסגרת מיזם "כנפיים של בובה".

"הכנפיים הראשונות נבנו ביולי 2023 כיוזמה שביקשה להעניק כנפיים ומעוף לקהילות בעוטף עזה. "בשיתוף פעולה קהילתי, נאספו חלקי בובות וצעצועים שסיימו את תפקידם בחדרי הילדות, ומוחזרו לטובת כנפיים צבעוניות וגדולות שהעלו חיוך וכוח לכל מי שרצה לעוף, ולו רק באופן סמלי. ליבנת קוץ ז"ל, יזמית ואשת חינוך ואומנות, הרימה את הכפפה ושילבה ערכים של קיימות, שימור הסביבה ועידוד הקהילה לשימוש חוזר. במלאכה עסקו יחד, ילדים, נשים, אנשים, בוגרים – אוספים, ממיינים, מדביקים, מצטלמים, צוחקים, מדברים ועוסקים במחזור ומלאכה.

ביד יצחק בן־צבי נבנו הכנפיים מחומרי ירושלים: חרסים מחפירות הכותל, פיסות קרמיקה ארמנית, זכוכית חברון, מדליוני חרס ואבני פסיפס;

שברי החרסים מחפירות הכותל – בחפירות ארכאולוגיות נותרים שברי חרסים, חלקי מבנים ושרידי תרבות חומרית אחרים. שברי חרסים אלה מקורם בחפירות הכותל, והוענקו ליד יצחק בן־צבי בידי רשות העתיקות לצורך שיבוצם בכנפיים.

פיסות הקרמיקה הארמנית – ראשוני אמני הקרמיקה הארמנית, ובהם נישאן בליאן, הגיעו לירושלים בהזמנת השלטונות הבריטים כדי להשתתף במלאכת שיפוץ אריחי כיפת הסלע, והצטרפו לקהילה הארמנית הקטנה והעתיקה החיה בעיר. בהעדר תקציב נפסקה עבודתם בהר הבית, וחלקם הקימו אז סדנות קרמיקה ומכרו את תוצרתן לעירייה, למוסדות ציבור ולציבור הרחב. עבודותיהם האופייניות, ובהן שלטי רחוב מעוטרים, הפכו לחלק מנוף ירושלים. מרבית האריחים ששימשו בפסיפס הם אריחי מסגרת, המעוטרים בדגמים צמחיים ובבעלי חיים.

זכוכית חברון – תעשיית הזכוכית בחברון נוסדה כנראה במאה ה־13 או ה־14, וייתכן שהובאה לארץ בידי הצלבנים. מסוף ימי הביניים הייתה חברון מרכז ייצור הזכוכית היחיד בארץ, והתעשייה פרחה בה עד המאה ה־19, אז נתקלה בתחרות עזה מצד הזכוכית המיובאת הזולה והאיכותית מאירופה. כמה סדנות צלחו את המשבר, אולם עד תקופת המנדט נותר בעיר רק מפעל מסורתי אחד, מפעלם של בני משפחת נתשה, הפועל עד עצם היום הזה. אחד מצבעיה האופיינים של זכוכית חברון הוא כחול עמוק.

מדליוני החרס – האמן דניאל נחום (1925–2015) נולד במילנו. הוא למד באקדמיה אלברטינה לאמנויות בטורינו, עלה לארץ ב־1950 והתיישב בקיבוץ רוחמה. תחילה עבד כחשמלאי ובשעות הפנאי עסק בציור, ועם הזמן החל ללמד ציור ומלאכת יד במוסד החינוכי של רוחמה והשתלם אצל אמן הקרמיקה עמנואל לוצאטי. דניאל נחום יצר קרמיקה מאדמת הסחף שאסף בנחלים באזור רוחמה, פיתח שיטה לייצור מיוליקה מחומרים מקומיים והקים פקולטה לאמנות הקרמיקה בבית ספר לאומנויות בחוף השנהב. עבודותיו פזורות בנגב, בארץ ובעולם. האמן העניק לליבנת קוץ את המדליונים המעוטרים בכתובות "שלום" כדי לשבצם בעבודותיה, ושותפתה מסדנת שער הנגב העבירה אותם הלאה לידי יד בן־צבי.

אבני הפסיפס – מקורן במוזאון ישראל, שם הן משמשות לשימור ושחזור פסיפסים עתיקים. אחד הפסיפסים החשובים ששומרו באמצעות אבנים מסוג זה הוא פסיפס נירים, שנתגלה במעון שבנגב המערבי.

כנפיים של בובה, ליבנת קוץ, סקר אמנות הקיר בישראל.

כנפיים של בובה – הסרטון.