אור־נה רן – מקבץ פסיפסים

דורגה – אבן טבעית, צ'אינה ואריחי קרמיקה, זכוכיות מהים, חלוקי נחל. אור־נה רן: "את האלה דורגה שלפי המיתולוגיה ההודית נוצרה מכוחותיהם של כל האלים כדי שתוכל להילחם בכוחות הרשע, הכרתי בעבודת המסטר שלי בלימודי הודו. חקרתי אז מערה מפוסלת באיהולה שבדרום הודו ודורגה הופיעה שם בתבליט אבן גדול ומרשים. תרגמתי את דמותה בתבליט לפסיפס. חשבתי שמתאים ליצור אותה, כי היא מסמלת את האיחוד יוצא הדופן לפתרון מגפת הקורונה. המחלה מראה לנו שאנחנו קשורים זה לזה, משפיעים עליה ומושפעים ממנה ונדבקים. בכלל אני מאמינה גדולה בכוח הנשי, במנהיגות נשית שיכולה להביא לעולם את ממד הרכות, האהבה והחמלה".

לה לובה – אבן טבעית על לוח וילהבורד. לה לובה היא האישה החכמה מספרה של קלריסה פינקולה אסטס "רצות עם הזאבים". לה לובה חיה במערת מסתור ומלאכתה היא איסוף עצמות. כאשר היא מרכיבה שלד שלם של זאב, היא מרימה את זרועותיה מעליו ושרה בקול עמוק. ברגע זה העצמות מתחילות להתכסות בשר וגידים, ועם התגברות הקול הזאב מתחיל לנשום. הוא פוקח עיניו ומתחיל לרוץ במורד ההר. ואז במהלך הריצה הזאב הופך לאישה חופשייה, צוחקת הרצה אל האופק. לה לובה שלי נופחת האש מתוך האגן הנשי.

המצרייה – הדמות היא פרט מציור קיר בקבר מצרי. הפסיפס עשוי אריחי קרמיקה על לוח וילהבורד. אור־נה רן: "האהבה לציור המצרי החלה אצלי בתערוכה "בשמים ותמרוקים בימי קדם" שאצרה מיכל דייגי־מנדלס במוזאון ישראל. תפקידי היה לשרטט רישומים של הציור על קירות התערוכה".

מגיע לה – אבנים טבעיות וקרמיקה על לוח וילהבורד. הפסיפס נוצר בעקבות מיצג מחאה שערכו נשים בהיריון בצומת כברי ביוזמת האמנית מיה בן־דוד, תושבת כליל. הן לבשו גלביות ועליהן הדפס צבעוני. כל גופן היה מכוסה ורק הבטן הייתה חשופה ובלטה. על הבטן כתבו "מגיע לה להיות בטוחה", "מגיע לה שינוי" או "מגיעה לה תקווה". אור־נה רן: "אהבתי את הרעיון של נשים הדואגות לדור הבא. בעיניי הבטן הגֵדלה מסמלת גדילה של הרעיון לשינוי, הצב מסמל שינויים שקורים בתהליך איטי, והמוזאיקה מסמלת את העולם המורכב מחלקים. השאלה היא איזה הרכב ניצור, כדי שיהיה לנו בית טוב, שיכיל אותנו. הנושא של "הבית" היה הנושא שסביבו יצרנו קבוצת אמנים שהיו במשלחת לבודפסט מטעם "שותפות ביחד" של הגליל המערבי. הקבוצה לא יצאה לדרך בשל הקורונה, והיצירות האלה הוצגו בתערוכה וירטואלית לקהילות יהודיות בארה"ב, בבודפסט ובישראל.