עבודת השדה

"בשנת 2005, החליט ראש המועצה המקומית דאז מר אריה זיתונ לטפל באסתטיקה של המושבה ופנה למספר אמנים לקבל הצעה רעיונית לעיטור גשר הרכבת. מתוך מבחר רעיונות של האמנים השונים, בחר בסקיצה של אדריכלית השימור טל מילנר-הוברמi מגבעת עדה. טל הציעה מספר רעיונות ביניהם גם פיסול קיר שטוח המורכב ממתכות שונות, אולם זיתוני העדיף את הצבעוניות על פני המראה המתכתי.

הציור מבוסס על אתוס הכפר והאיכר המאפיינים את בנימינה מאז הקמתה בשנת 1922. בנימינה שוכנת בחלק המישורי של בקעת הנדיב, בקצה הדרומי של שרשרת הרי הכרמל ולמרגלות זכרון יעקב. במזרחה שוכנת גבעת עדה, ובדרומה שוליה הצפוניים של פרדס-חנה-כרכור. בנוף החקלאי המקיף את בנימינה מצויים אוצרות טבע דוגמת נחל תנינים, אזורי חורש, שרידי האדם הקדמון, שפע של שרידים מתקופות עתיקות וכתובות יווניות־יהודיות, אמת מים עתיקה, מבני קבורה ובנייה נמוכה – כל אלה תורמים לצביונו הכפרי של המקום. בנימינה הוקמה כחלק מתהליך ניסיוני של להתיישבות מסוג חדש. כדי להקים יישוב מסוג זה החליט הברון רוטשילד ליצור ישוב שאוכלוסייתו מעורבת. כך נרקמה בנימינה מקבוצות שונות של צעירים מהארץ ומהעולם – פועלים, צעירים משכילים, עולים חדשים, חברי ארגונים, בני איכרים, חניכי בית הספר החקלאי מקווה ישראל, בעלי הון ואחרים – שאין ביניהן קשר חברתי, דתי או מקצועי.

מגוון עשיר של צבעים מבטאים בציור הקיר את ההיסטוריוגרפיה של בנימינה, את סביבתה ואת האוכלוסיות החקלאיות שבה. אך לא רק ההיסטוריה הרחוקה היוותה השראה לרעיון שעומד מאחורי הציור אלא גם הווי החיים ורוח המקום של ימינו. מידי בוקר עשתה את דרכה אישה ערביה מג'יסר א־זרקא דרך בנימינה לשדות של גבעת עדה ללקט צמחי בר לבישוליה. בערב היא שבה באותו מסלול. בבוקר העגלה הייתה ריקה ובערב נראתה עמוסה בחציר ובצמחיה. דמותה של האישה בלטה מאד בשטח. בתוך הסואן היום יומי, על עגלה רתומה לחמור ובקצב של מאה שנה לאחור, התמידה עד יומה האחרון לעשות את דרכה הלוך ושוב. לצורך הציור, נעשו מניפולציות שונות לצלמה מבלי שתיפגע. האישה מופיע בציור בצד אחד של הגשר. בצדו האחר, מצוירות ארבע דמויות של איכרים המאפיינים את ראשית ההתיישבות החקלאית בבנימינה.

טכניקת הציור: הציורים בוצעו מצבעי טיח בלבד – טיח שיצרה חברת 'נדיר'. בציורים למעלה מחמישים גוונים שונים והם נבחרו בקפידה על סמך הסקיצה הרעיונית שהוגשה לראש המועצה ונמדדו בדייקנות לקראת ביצוע ציור הקיר.

הקירות שעליהם צויר הציור הם למעשה שני מעקות הגנה מבטון המוצבים משני צדי מסילת הרכבת העוברת בחלק זה על גשר מעל הכביש. לצורך העבודה הוקם פיגום תלוי לאורך המעקות מעל הכביש. העבודה בוצעה ברצף במשך חודש ימים (אוגוסט 2005) מהשעה חמש בבוקר ועד חמש אחר הצהריים", אדריכלית השימור והיוצרת טל מילנר־הוברמן