לחיי עולמים

את הציורים בתקרת בית הכנסת ובקורותיה התומכות תכנן מאיר בן־אורי ב־1957 והם בוצעו בידי הציירים לסקלי ושלום זאב רשלבך. ב־1961 הכין בן־אורי לבקשת בית הכנסת רישומים לאזורים נוספים במקום, אולם הם לא בוצעו.

תיאור היצירה: במרכז של כל תיבה סביב מנורה מנחושת סרט בכחול וכתום כתובות המילים "האדרת והאמונה לחי עולמים", מילה מילה באלכסון למסגרת הבנויה, וכך גם בכל תיבה מכ"ד המשבצות המסודרות לפי סדר האלף-בית של השיר "לחי עולמים". מעל ארון הקודש מימין ה"א" ומשמאל הסיום ב"ת".  באמצע פעמיים "לחי עולמים, לחי עולמים". על הקורות מצוירים ענפי עץ הדר בקנה מידה מוגדל. צבעי עץ התפוז רעננים כמו בעונת האביב, כשהוא מלא פרחים וניצנים צחורים, ירוק בהיר עסיסי ומעט לבן וצהוב על רקע התכלת. בכל משבצת נראות גם דבורים, שהרי ארץ זבת חלב ודבש היא ארצנו, ורעננה היא מרכז ההדרים. תכנון הציורים הושלם בקיץ אחד ואת הביצוע סיימו לקראת הימים הנוראים, לפי יאיר בן־אורי.

שלום זאב רשלבך התמחה בעיקר בציורי קיר ותקרות בבתי כנסת; הינה רשימת עבודותיו.

• בית הכנסת גבורת ישראל, רחוב בר כוכבא, תל אביב־יפו, תשי"א – בכותל המזרח: וילונות, טליתות וכלי נגינה וכתובת לזכר הוריו יעקב־צבי וחיה.
• בית הכנסת פועלי צדק, רחוב צ'לנוב – ציורי תקרה מרשימים שצייר כשהוא שוכב על פיגום.
• בית כנסת המרכזי, רעננה – עבד בהנחיית אדריכל מאיר בן־אורי.
• בית הכנסת הגדול, כפר סבא.
• בית הכנסת מראות הסולם, נווה צדק, תל אביב־יפו, תרצ"ט – תיקן וחידש את ציורי הקיר והתקרה.
• בית הכנסת משכן יעקב, שד' סמאטס, תל אביב־יפו, תשי"ב – הוא קיבל על עבודתו מכתב הוקרה מהרבנים פ' שינמן וא' פישלר, על "לוח מצויר שהכין לארון הקודש".
• בית אליהו גולומב, מפקד ההגנה, שד' רוטשילד – הקירות והקרניזים.
• בית שיח' ערבי משיח מוניס (כיום הבית הירוק באוניברסיטת תל אביב), שנות השלושים. תמורת עבודתו הציע לו השיח' אדמות באזור תל קסילה.

להנאתו צייר ציורי שמן על בד, ובהם תיאר את העיירה היהודית ליד לודז', סצֵנות מן התנ"ך, סעודת ערב שבת, דיוקנאות של רבנים כמו הרבי מגור והרבי מוויזניץ, פרחים ופֵרות. ציוריו שמורים בבתי צאצאיו. עבודה חשובה שנשתמרה, היא הסוכה (7 מטר רוחב), שעל בדיה צייר בשלל צבעים את נופי הארץ ואת חגי ישראל. חיים רשלבך בנו מעמיד את הסוכה הזו מדי שנה בשנה בחג הסוכות. כמו כן צייר את נופה של העיר זיכלין בספר הזיכרון של הקהילה.

בקבלת עבודות הוא היה בררן ובחר רק בעבודות שאפשרו לו לבטא כישרונו האומנותי בציור ובעיטור. ב־1949 הגיע לישראל אחיינו שלמה (בנו של אחיו אברהם), שהיה צבע אומן ושלום זאב סייע לו בקבלת עבודות צביעה בתחילת דרכו. זאת ועוד, אחדים מבני משפחת רשלבך מלודז' שהיגרו לארצות הברית, עסקו שם בצביעה דקורטיבית ובציורי קיר. אנו לומדים אם כן שמקצוע הציור והדקורציה היה מקצוע משפחתי.

שלום זאב רשלבך נפטר בתל אביב־יפו בשנת 1971, לפי שי פרקש.

סקר ציורי הקיר בביה"כ הגדול ברעננה, הילה מסינגר.